החלטה בתיק עמ"ת 8626-07-13

1.         בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בקריות, (כב' השופטת שלעאטה-חלאילה) מיום 2/7/13 במסגרתה נקבע כי אין מקום לשינוי תנאיי המעצר של העורר.

2.         כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של התפרצות לדירת מגורים וגניבה. 

3.         לטענת העורר, בית המשפט המחוזי קבע כי קיימות ראיות לכאורה בקושי להוכחת אשמתו. העורר שוחרר בתנאים של מעצר בית מלא ואיזוק אלקטרוני. נטען כי לאחר שחרורו, הגיעו לידי ההגנה חומרי חקירה נוספים ובין היתר חוות דעת של מומחה סלולאר הנוגעת לאיכון מיקומו של העורר בעת ביצוע העבירה. נטען כי חוות הדעת מביאה לכרסום של ממש בתשתית הראייתית הלכאורית ומקטינה באופן משמעות סיכויי הרשעתו.

4.         לטענת העורר, שגה בית המשפט קמא שעה בה התבסס בהחלטתו על כך שמדובר בחוות דעת שטרם עברה את כור ההיתוך של החקירה הנגדית ושל ההליך המשפטי. נטען כי מדובר בהליך של מעצר עד תום ההליכים והראיות הנבחנות הינן ראיות לכאורה גולמיות, אשר צריכות להקים סיכוי סביר להרשעה על מנת להורות של שלילת חירותו של אדם.

5.         נטען כי בית משפט קמא טעה בקביעתו לפיה על אף שמחוות הדעת עולה כי סקטור 4133/K אינו הסקטור העדיף, הרי שמדובר במסה לא מבוטלת של שיחות העולה על שארית השיחות שלא נקלטות באתר בעל הכיסוי האפקטיבי ביותר. נטען שמדובר בטעות היות ובחוות הדעת נקבע שהעדיפות של הממסר 4133 היא הנמוכה ביותר. המומחה הסביר שהאפשרות שממסר זה קלט שיחה שהתקיימה באזור הדירה עומד על 2%- 3% ונתון זה מחליש את האפשרות להימצאות העורר באזור. עוד נטען שחוות הדעת קבעה שהכיסוי האפקטיבי של הממסרים הקבועים והסמוכים עומד על 97%-98%.

6.         לטענת העורר משפטו קבוע לעוד כארבעה וחצי חודשים המהווים פרק זמן ניכר. נטען כי העורר נמצא במעצר בית הכובל אותו ואת מפקחיו וזאת נוכח פוטנציאל הרשעתי שנקבע בטרם קבלת חוות הדעת.

7.         בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 7/7/13 טען ב"כ העורר כי חוות הדעת שהוגשה מטעם המדינה בעניין איכון שיחה מספר 169 מרחיקה את העורר מזירת העבירה ומחלישה את התשתית הראייתית. נטען שמדובר בתיק נסיבתי בו מצטרפות הראיות על מנת ליצור תשתית ראייתית- האחת, שיחה 169 ותוכנה המעלה חשד לביצוע עבירת התפרצות, השנייה, מזכרו של השוטר יעקב מלכה המסתפק באמירה לקונית שלא מצא התפרצויות נוספות במועד זה באזור הסמוך לזירה והאיכון הסלולרי של העורר יחד עם אחר, באזור המרוחק מהדירה כ-2 ק"מ. נטען כי בית המשפט כבר קבע לגבי האיכון שאין לו תרומה ממשית למשקל הראיות בתיק, כאשר במועד מתן ההחלטה לא היתה חוות דעת של מומחה סלולרי. צוין כי אין חוות דעת לגבי הטלפון של האחר, המנוי בחברה סלולרית אחרת ולא ניתן לדעת האם מדובר באיכון משותף על אותו ממסר. עוד נטען שעל פי תיק החקירה העורר החזיק במכשיר סמארטפון דור שלישי שאינו עובר מממסר לממסר לאחר תחילת השיחה (סעיף 4 לחוות הדעת). נטען שהעורר אוכן על ממסר שנמצא כ-2 ק"מ מהדירה אך פריסת הממסר לא ידועה.

8.         באשר לטענה החלופית של התביעה לפיה האיכון המשותף של העורר והשותף הוא כשלעצמו ראיה מסבכת, נטען שיש לזכור את ההבדל בין חשד סביר לצורך הארכת מעצר ימים ובין ראיות לכאורה. נטען כי ראיות לכאורה מצדיקות בקושי הגבלת חירות כוללת. עוד נטען שמדובר בחוות דעת מומחה שהוגשה על ידי התביעה וכי מדובר בראיה מדעית שאין צורך להמתין שתעבור את כור ההיתוך.

9.         ב"כ המשיבה טען בתגובה כי אין מקום לפרשנות לפיה מדובר בראיה שהיא תומכת ומחזקת את עמדת ההגנה. נטען שהמומחה אינו שולל אלא מאשר ש-5% מהשיחות בתאריך זה היו בטווחים שבאזור הדירה. המומחה מאשר ש5% מהשיחות באזור נקלטו באותו יום על הממסר. נטען שמדובר בממסר שנמצא בקרבה גיאוגרפית, אומנם לא בעדיפות ראשונה ליצירת הקשר, אך נתון זה היה בפני בית משפט קמא. נטען שכאשר דנו בשאלת הראיות לכאורה, ללא חוות דעתו של המומחה, היה ניתן לטעון ששני הממסרים הסמוכים יכלו לקלוט. נטען כי למעשה אפשר לומר במקרה הגרוע ביותר שחוות הדעת אינה משנה לכאן או לכאן, קרי, הסיכוי שהשיחה תיקלט בממסר המרוחק הוא קטן יותר, אך בפועל נעשתה בממסר זה. נטען שחוות הדעת אינה מחזקת את הראיות אך לא מחלישה אותן.

10.        ב"כ העורר טען בתגובה כי ככל שאין בתיק החקירה מסמך של מומחה שבדק את הטלפון של העורר וקבע שאין המדובר בטלפון מדור 3 הרי שמדובר בטענה לטובת העורר. עוד נטען שחוות הדעת מנוסחת בצורה ברורה וכי סעיף 3 אינו מתקיים במקרה שלפנינו היות וסעיף 4 קובע שאם מדובר במכשיר מדור 3 האחוז שצוין בסעיף 3 לא יתקיים. נטען שהסיפא של סעיף 4 קובע שבבדיקה שנערכה לא נמצאו תקלות.

דיון והכרעה

11.        דין הערר להידחות. מעיון בטענות הצדדים, בחוות הדעת ובהחלטת בית המשפט קמא לא מצאתי כי יש בחוות הדעת לשנות מההחלטה בדבר התשתית הראייתית בתיק בשלב זה. יוער כי התשתית הראייתית בתיק מבוססת על שילוב של מספר ראיות ועל מארג ראייתי כולל. מכאן, איכון שיחת הטלפון שמספרה 169 אינו הראיה היחידה. נקבע כי קיימות ראיות לכאורה, בין היתר בהסתמך על התקשורת הטלפונית הסלולרית שהתנהלה בין העורר לאחר בזמן ההתפרצות ותוכן שיחותיהם, אימות פרטים מוכמנים ביחס לדירה ודברים שונים שנמצאו בה, איכון שיחות שהצביע על כך שהעורר והאחר נמצאו באזור הפריצה, שיטת הביצוע שתאמה את תוכן השיחות ומזכר לפיו לא נמצאו התפרצויות נוספות באזור בו אוכנו מספרי הטלפון של העורר והאחר. נקבע כי די בראיות אלה כדי לבסס את הסיכוי הסביר להרשעה, גם כאשר מדובר בראיות נסיבתיות בלבד.

12.        מסכים אני עם קביעת בית המשפט קמא לפיה מדובר בחוות דעת שטרם עברה את כור ההיתוך של החקירה הנגדית וההליך המשפטי (בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד (2), 133, 143-144). מעיון בחוות הדעת עולה כי קיימים שלושה אתרים המכסים את איזור הדירה, כאשר הסקטור המערבי של אתר 0539 הינו בעדיפות גבוהה וכך גם הסקטור הדרומי של אתר 4110. סקטור 4133/K מכסה את כתובת הדירה, אם כי בעדיפות נמוכה יותר. בהתאם לחוות הדעת, 5% מהשיחות שנקלטו על סקטור 4133/K ביום ביצוע העבירה היו בטווחי הדירה. עוד קבע המומחה כי היות וכתובת הדירה אינה מכוסה באופן מובהק על ידי אתר ספציפי, ניתן יהיה לקבוע באופן וודאי יותר רק על ידי בדיקה בשטח. מכאן, בית המשפט קמא קבע ובצדק, כי מדובר במקום המכוסה על ידי שלושה אתרים ובשטח עירוני ומכאן, מדובר במסה שאינה מבוטלת העולה על שארית השיחות שלא נקלטות באתר בעל הכיסוי האפקטיבי ביותר. לאור כל האמור לעיל, בשלב זה, אינני סבור שיש בחוות הדעת להחליש את התשתית הראייתית הכוללת או לשנות את תנאי השחרור של העורר, הנמצא במעצר בית עם חלונות התאווררות. הערר נדחה.

בהתאם להסכמת הצדדים ההחלטה ניתנה בהעדר והמזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

המשיבה יכולה לקחת את תיק החקירה ממזכירות בית המשפט.

ניתנה היום, ט"ז אב תשע"ג, 23 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: